מאמרים והגיגים
הכל בסדר בליל הסדר - הומאז' לבלהה יפה / שמחה רבה

השיר "שמחה רבה" שנכתב על ידי המשוררת בלהה יפה ז"ל, הפך ברבות השנים להימנון של חג הפסח. השיר העליז, המשלב אווירת חג ושמחה על האביב המגיע, מושר בכל גן ובכל בית ספר.

השנה, התקבצנו בני הדורות הבאים, נכדותיה ונינתה של המשוררת בלהה יפה, ולקראת חג האביב, חג הפסח, החלטנו להוציא לאור ספר שירים מפרי עטנו, המאויירים באהבה רבה על ידינו.

כתיבה יוצרת היא דבר אישי. דבר היוצא מן הלב, ובתקווה - גם חודר ללב. והפעם - היה זה מיזם של שיתוף פעולה. וראה זה פלא: כתיבה יוצרת משפחתית איפשרה העלאת זכרונות משותפת, בחינה מדוקדקת של העבר, של המשמעויות שלו לחיינו אנו, והבנה מה מתוכו נשלח גם לעתיד - לילדינו.

סבתא שלנו ודאי לא פיללה שנתכנס כך יחד, ונביט על החג באופן אחר. על החג שנחוג בעבר דרך עיניים מתגעגעות וכמהות, ועל החג הנחוג בהווה - בעיניים צוחקות, קורצות.

מן הספר, ששמו "הכל בסדר בליל הסדר" שנכתב על ידי יעל עקביה ורותי יפה-קוטלר, ואוייר על ידי תמר עקביה, עולה שהזכרונות הם הרבה יותר חמים ונעימים מההתרחשויות המלחיצות של עריכת הסדר עכשיו. הסדר כפי שנערך בעבר מעלה זכרונות של שירים, טעמים, ריחות ומבטים חמים. הסדר היום נדחס בין הנקיונות, למירוץ לקניית המתנות, בין הקנאות של בני המשפחה ובין העייפות והלחצים שלאחר הבישולים.

האם בני הדור הבא יזכרו גם הם רק את הנרות הדולקים, את המפה המגוהצת, הפרחים והטעמים של מאכלי החג? או שהם יזכרו את סיר הלחץ המשפחתי, את הריצות, את העייפות? האם הם יודעים להעריך את המסורת שאנחנו מנסים להעביר מדור לדור, בבחינת "והגדת לבנך ביום ההוא" או שכלל אין להם יותר סבלנות לטקסים המשפחתיים?

יתכן שדווקא ספר שירים, שהוא רב דורי, המשלב נוסטלגיה וחיוך, ציניות והומור עם כמיהה לחג אהוב, יאפשר הסתכלות יותר רכה ואוהבת על החג, על הארוחה, ועל הדורות הבוגרים - אפילו מבני הטפשעשרה

מחברות: יעל עקביה ורותי יפה-קוטלר, מאיירת: תמר עקביה

 
מפגשים בין דוריים - סבים וילדיהם, ההורים הצעירים
שני מפגשים בין דוריים - בין הסבים החדשים וההורים הצעירים שנמצאים בראשית דרך ...
[לידיעה המלאה]
 
הינך נמצא בעמוד מאמרים והגיגים / מאמרים והגיגים עמוד הבית